XML (Extensible Markup Language) הוא שפת סימון כללית שמיועדת לייצג נתונים בצורה טקסטואלית ומובנית. כמו JSON, XML משמשת להחלפת נתונים בין מערכות מחשב שונות ולשמירת נתונים בקבצים.

מבנה בסיסי של XML

קובץ XML מורכב מאלמנטים (elements), כשכל אלמנט מוגדר על ידי תגיות (tags). התגיות מגדירות את ההתחלה והסיום של האלמנט. אלמנטים יכולים להכיל טקסט, מאפיינים (attributes), ואפילו אלמנטים נוספים (מה שמכונה "אלמנטים מקוננים"). XML משמש רבות בתעשיית התוכנה לתיעוד פורמטים של קבצים ולהחלפת נתונים בין מערכות. קבצי XML משמשים גם להגדרת קונפיגורציה במערכות תוכנה רבות. וכן הוא הבסיס להרבה פורמטים סטנדרטיים, כמו RSS ו-SVG.

יתרונות

– גמישות: מאפשר יצירת פורמטים מותאמים אישית.
– סטנדרטיזציה: XML הוא סטנדרט נתמך על ידי ארגונים רבים.
– קריאות: קריא על ידי בני אדם וניתן לעיבוד על ידי מחשבים.

חסרונות

– מלא במידע נוסף: קובץ XML יכול להיות גדול ומסורבל בשל התגיות הרבות.
– פחות יעיל מ-JSON: XML יכול להיות פחות יעיל לעיבוד ולהעברת נתונים בהשוואה ל-JSON, במיוחד במערכות עם משאבים מוגבלים.